להיות עניו מכל אדם
יב, ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
אחת ממידותיו הטובות של משה רבינו היתה מידת הענווה, זו אחת המידות שכל מנהיג צריך להתנהג בה ובלעדיה לא תתכן מנהיגות. ענווה פירושה גם סבלנות, שפלות וירידה אל העם. אסור לו למנהיג להתגאות ולכעוס על אנשיו, ועליו להאזין בסבלנות לנתיניו.
כתב השל"ה: כתוב: "מכל האדם" – שלשה אנשים נקראו ענוים:
– משה (ואהרן) אמרו: "ונחנו מה".
– אברהם המשיל עצמו לעפר ואפר ואמר: "ואנכי עפר ואפר".
– דוד המלך המשיל לתולעת ואמר: "ואנכי תולעת ולא איש".
משה היה עניו מכולם, ואמר: אין אנחנו כלום, זהו עניו "מכל האדם".
אד"ם ראשי תיבות: אברהם דוד משה.
