לא לעשות מעשים חריגים – דבר תורה לפרשת מסעי
זֶה הַדָּבָר… לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים (לו, ו)
חז"ל (בבא בתרא קכ.) מבארים שאין בנות צלפחד חייבות להינשא רק לבני שבט מנשה, אלא הכתוב יעץ להן עצה טובה, שיתחתנו עם בני השבט שלהן.
מה טוב בעצה זו, להינשא לבני השבט שלהן?
הנצי"ב מוולוז'ין ביאר את העצה שהעניקה התורה לבנות צלפחד: הגם שיכולות להינשא למי שיחפצו כמו שכתוב "לטוב בעיניהם תהיינה לנשים", יעץ שכדאי להן להינשא רק לבני השבט. מדוע?
משום שאם בת משבט זבולון לדוגמא נישאת לבן משבט דן, היא לא גורמת לנחלה משבט אביה לעבור לשבט דן. אולם בנות צלפחד שירשו נחלה, בנישואיהן לבן שבט אחר, יעבירו נחלתן איתן לשבט שעליו נמנה בעליהן.
בפסוק זה יעצה התורה שהן לא תראנה עצמן כחשובות מכל בנות שבטן, אלא שינהגו ככל הנשים האחרות, שאינן מעבירות את הנחלה לשבט אחר.
מכך יש ללמוד שאדם לא ינהג באופן חריג, שימשוך תשומת לב.
דבר תורה לפרשת מסעי
