לא להתפעל מכל דבר שנאמר
יא, יב הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה
הגאון הרב חיים קנייבסקי זצוק"ל אמר פעם, שלא להתפעל יותר מידי מביקורת (כמובן תלוי מי) ואמר בשם אביו על הפסוק בתהלים (קז, טז) "ויקנאו למשה במחנה, לאהרן קדוש ה'", שמשה היה מופרש ומובדל ועלה לשמים – טענו עליו שצריך להיות במחנה, ואילו אהרן שהיה רודף שלום והיה במחנה – טענו עליו כי קדוש ה' צריך להיות מובדל ומופרש!
ישנו סיפור מליצי, על אב ובנו שהלכו, האב רכב על החמור והבן הלך רגלי. פגש אדם אחד את האב ואמר לו: איך אינך מרחם על בנך? ירד מהחמור והעלה עליו את בנו.
פגשו אדם שני, אמר לבן: וכי זה כיבוד אב? עלו שניהם על החמור.
פגשו אדם שלישי ואמר: וכי איך לא תרחם על החמור וירדו שניהם.
פגשו ברביעי ואמר לו: שלשה חמורים הולכים ואין אחד רוכב על חברו.
סוף דבר היה שלקחו החמור ושמוהו על שכמם.
זה סופו של מי שמתפעל מכל מה שאומרים לו
