כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם (טז, יט)
התורה אוסרת על הדיינים לקחת שוחד, משום שלשוחד יש השפעה הרסנית בסילוף האמת והצדק. רבותינו בעלי המוסר הוסיפו ואמרו שציווי זה נוגע לכל אחד ואחד. כל אדם הוא דיין לעצמו, וצריך להיזהר מאד משוחד ה'נגיעות האישיות', שבכוחו לעוור את עיניו ולסלף את אורחותיו.
אדם צריך להתייעץ עם גדולים, לא רק משום שהם יודעים ומשיגים יותר טוב ממנו, אלא גם משום שלאדם עצמו יש נגיעות שהם מהוות מסך בפני ההסתכלות הנכונה.
אמר על כך הרב דסלר, שכשיש לאדם בעיה שקשה לו להגיע לאמת ולפתור אותה, משום שיש לו נגיעות שמשחדות את מבטו, ואין לו אפשרות באותו זמן להתייעץ עם אדם גדול, עדיף שישאל את שאלתו, אפילו לסנדלר ברחוב או אדם פשוט אחר, ולא יפסוק לבד לעצמו, משום שלזולת אין נגיעות.
"השוחד יעור עיני חכמים", יכול אדם להיות חכם, ולמרות זאת הנגיעות האישיות מאפילות על חכמתו.
דבר תורה – פרשת שופטים