כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ
כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר (יב, כ)
מדוע פתחה התורה בהקדמה 'כי ירחיב…'?
רש"י: "למדה תורה דרך ארץ, שלא יתאוה אדם לאכול בשר, אלא מתוך רחבת ידים ועושר".
רמב"ן: "כאן אמר 'כאשר דבר לך', והם הגויים האלה, אשר ה' אלהיך נותן לך את ארצם, כי מיד לאחר שכבשו וחלקו הותר להם בשר תאוה. ואין טעם "כי ירחק ממך המקום" שיהיה מותר בהרחקת המקום בלבד, שאם כן יהיו אסורים יושבי ירושלים בבשר תאוה. אבל עם כל ישראל ידבר ויאמר להם, כי כאשר ירחיב השם את גבולכם ולא תהיו כולכם יושבים סביב למשכן כאשר אתם היום במדבר יהיה לכם בשר החולין מותר, כי אי אפשר שתלכו כולכם ממקום רחוק אל המקום אשר יבחר ה' ותזבחו זבחים שלמים כל מה שתאכלו".
אלשיך: "יאמר גדולתו יתברך, כי ראה כי זה דרך האיש ללכת שובב בדרך לבו, על כן דרכיו ראה ויתר טרם יעשנו באיסור. והוא, כי הנה זה דרכו של היצר הרע שקו לקו, מעט מעט כלה גרש יגרש את האדם מדרך ה'…".
כלי יקר: "הורה שאין האדם הומה אחר התאוות כי אם מתוך הרחבה יתירה, 'ואין ארי נוהם כי אם מתוך קופה של בשר' (ברכות לב ע"א). לכך אמר 'כי ירחיב ה' את גבולך', וזה יביאך לידי הסרת מסוה הבושה מעל פניך עד שתאמר בפה מלא 'אוכלה בשר', ודומה זה קצת לפריקת עול מלכות שמים ולחקור איזהו מקומן של זבחים, והסיבה לכל זה הוא 'כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה'…', כי כל הקרב הקרב ביותר אל מקדש ה' יש עליו מורא מלכות שמים ביותר".
