ירידת יצחק למצרים
כו, ב וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ
מדוע הקב"ה מנע מיצחק לרדת למצרים בעת הרעב?
בפסיקתא זוטרתא מובא הנימוק הידוע: "אמר לו הקב"ה: אתה עולה תמימה, מה עולה יוצאה חוץ לקלעים נפסלה, אף אתה אסור לצאת חוצה לארץ". ומעין זה מבאר רד"ק, שמאחר ובארץ פלשתים, שהיא חלק מארץ כנען, לא היה רעב כמו בארץ כנען, וניתן היה לחיות בה בתקופת הרעב.
אלשיך מבאר שהואיל ונגזרה גזירה על זרעו של אברהם, שמיד שיכנסו למצרים יתחיל השעבוד, לא רצה הקב"ה שיצחק יירד כעת למצרים ויתחיל השעבוד טרם זמנו. באופן דומה ביאר חתם סופר, שירידת אברהם למצרים היתה רמז לגלות מצרים ועלייתו משם רמז לגאולת מצרים, שעליה נאמר 'לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם' (שמות יד, יג), ולכן אמר לו הקב"ה 'אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה'.
אברבנאל מסביר שירידתו למצרים נאסרה, כדי שתתקיים בו ההבטחה לאברהם, כפי שמבהיר לו הקב"ה: 'כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל', וזה יהיה כאשר 'וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ'.
ואילו כלי יקר מבאר בפשטות, הואיל ובמצרים אין מקום לגילוי השכינה, ואם יירד למצרים, הקב"ה לא יוכל לדבר איתו שם בנבואה.
