וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ (כט, ה)
מדוע ייחס את לבן לנחור סבו ולא לבתואל אביו?
רד"ק: נחור היה ידוע ובעל השם, ונכבד יותר מבתואל, כפי שאמר לבן 'אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ' (לקמן לא, נג).
רבינו בחיי: על פי הכלל "בני בנים הרי הם כבנים" (יבמות סב ע"ב), ייחוס לבן לסבו, כמוהו כייחוסו לבתואל אביו.
כלי יקר: יעקב רצה לבדוק מה טיבו של לבן, הוא לא שאל את אנשי העיר אם הם מכירים אותו או לא, היה ברור לו שאנשי מקומו מכירים אותו. הוא שאל אותם על מעשיו ועל ייחוסו, אם הוא מתייחס אחר נחור, שהיה איש תם וישר, או אחר אביו בתואל הרמאי. 'הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן', אם הוא 'בֶּן נָחוֹר', שדומה לו בתולדה. על כך השיבו לו: 'וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ', שהוא בן נחור ומתייחס אחריו ודומה לו במעשיו.
שיר מעון: בתואל מת כשאליעזר היה אצלם, בבואו לקחת את רבקה ליצחק. לבן, כנער יתום, גדל אצל סבו נחור. מקובל במקומות רבים לקרוא לבן יתום שגדל בבית סבו על שם אבי אביו, ורחוקים שאינם מכירים את המקרה לאשורו סבורים שהוא בנו ממש וקוראים לו על אבי אביו, ועל כן שאל יעקב לבן בן נחור.