ייחודיות פתרון החלום לפרעה
וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה (מא, ח)
מדוע הוסיפה התורה את המילה 'לְפַרְעֹה'?
מדרש רבה (פט, ו): "ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר, וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך".
בכור שור: לא היה פותר אותם לדעתו של פרעה ולרצונו. כל מה שאמרו, כגון שמדובר בשני חלומות שונים ונפרדים, היה נראה בעיניו דברי הבל.
אור החיים: 'פרעה' אינו שמו הפרטי של המלך, אלא שמה של המלכות. כך נקראו כל מלכי מצרים. המילה 'לְפַרְעֹה' מלמדת שמהות החלום היה ציבורי, במסגרת המלכות, שחלם בהיותו מלך, ולא כחלום פרטי, אך הם נתנו לו פתרונות שמתאימים לחלום של אדם פרטי, ולכן לא קיבל אותם.
הנצי"ב מוולוז'ין: המילה 'לְפַרְעֹה' מסבירה מדוע לא הבינו את הפתרון. הם שאלו את עצמם, מדוע פרעה יחלום על ענייני שבע ורעב, והלא הוא לא ירעב ללחם.
