כ, י שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם
יש שני סוגי צדיקים, יש צדיק שאינו פוסק מלהוכיח את ישראל עד שחוזרים בתשובה. ויש צדיק שנוהג להיפך, הוא מקרבם ומעלה אותם מאד, עד שהם מתביישים בעצמם לחזור ולחטוא.
ההבדל ביניהם הוא שמי שכופה דעתו על אחרים, בסוף הם נכנעים לפניו, אך שלא ברצון. לפי התנהגות של עם ישראל נוהגת כל הבריאה כולה, שנבראה בשביל ישראל. נמצא שיש הנהגה שלא ברצון, לעומת הצדיק שמקרב ומעלה את העם, וע"י זה בושים לחטוא ונכנעים מרצון, כך גם הבריאה כולה נוהגת ברצון.
משה רבינו הואיל ובא לכלל כעס והוכיח את ישראל בדיבורים קשים ואמר "שמעו נא המורים". גם הסלע שנברא לשמש את בני ישראל ולהוציא מים לא רצה לעשות זאת, ורק בעל כרחו הוציא מים כשהוצרך משה להכותו ולהוציא המים בכפיה.
הרי לנו יחס מרצון, לעומת יחס בכפיה.
(קדושת לוי)