חששו של יעקב
לב, ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
רש"י: 'וירא' – שמא ייהרג, 'ויצר לו' – שמא יהרוג אחרים.
ממה חשש יעקב, מילא חשש שמא ימות, אך מדוע חשש שמא יהרוג את עשיו, והרי מותר לו להציל את עצמו בהריגת רוצח – עשו, שהרי 'הבא להרגך השכם להורגו'?
כששלחה אותו, אמרה רבקה ליעקב: "למה אשכל גם שניכם ביום אחד (כז, מה), ופירש רש"י שרוח הקודש נזרקה בה והיתה מתנבאה שביום אחד ימותו שניהם.
לפי זה יתפרש היטב שיעקב לא פחד על מות עשיו, אלא פחד על עצמו, שידע ששניהם ימותו ביום אחד, וחשש שאם יהרוג את עשו, הרי שגם הוא ימות באותו יום, כנבואת רבקה. יעקב חשש שמא ייהרג. אם יהרוג את עשו – הוא עלול למות באותו יום.
(מהרי"ל דיסקין)
