חשיבותו וכוחו של הדיבור
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (ל, ג)
בעיני רוב האנשים, לפעולה ולמעשה של האדם יש תוקף ומשמעות ואילו למילה יש פחות חשיבות ותוקף.
כולנו מכירים את הביטוי 'אמר, אז אמר…', וכן 'הבטיח, אבל לא הבטיח לקיים…'. במבט אמיתי, הדיבור הוא קודש. אדם חייב לעמוד בדיבורו ובמילתו. מילה – זו מילה! המילה צריכה להיות יציבה ואיתנה כמו בטון יצוק, אפשר לבנות עליה בנין.
אומר רבי חיים ויטאל: כל דיבור שאדם מוציא מפיו עושה רושם בעולמות העליונים, לטוב ולמוטב. מצד אחד דיבורים טובים בוראים עולמות ומצד שני, דיבורים לא טובים עלולים חלילה להחריב עולמות. לכן התורה מצוה את האדם "לא יחל דברו" – אל תזלזל בדבריך, אל תעשה אותם חולין, כי עליך לדעת שלדיבור יש כוח אדיר, "ככל היוצא מפיו יעשה" – הדיבור מחולל בעולמות העליונים דברים נוראים.
אומר החיד"א: "לא יחל דברו" – אם אדם לא מחלל את דברו והדיבור שלו קדוש, אזי "ככל היוצא מפיו יעשה" – הקב"ה יעשה ככל היוצא מפיו, כל בקשותיו תענינה מן השמים.
