חשיבותה של תקשורת עם הזולת
יב, טו וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים
פרשת השבוע מסיימת בעונשה של מרים, על שדיברה לשון הרע על משה אחיה.
מדוע המדבר לשון הרע נענש בעונש של סגר מחוץ למחנה?
המצורע יושב בדד מחוץ למחנה, נמצא לבד, ללא שייכות לכל הבריות שבעולם. אדם היושב בדד, ללא יכולת לתת ולעזור לזולתו וללא תקשורת עם מכריו וידידיו, הוא חשוב כמת, שכן מעלת האדם החי, שיש לו אפשרות לתקשר ולחיות עם השני. מי שחי לעצמו, מחזיק הכל לעצמו, אין בו נתינה, הרי הוא כמו מת. מי שיכול לעזור ולתת לאחרים, זה נקרא 'חי'.
המדבר לשון הרע מגלה בדעתו שאינו רואה ואינו מכיר במעלת הזולת ואינו רוצה בטובתו, ואינו רואה כל מניעה מלפגוע בו בדיבור 'לשון רע', ועל כן נענש שנעשה מצורע ועליו לישב בדד מחוץ למחנה שבעת ימים, וייחשב כמת, בלא שתהיה לו אפשרות להעניק כלל לזולתו.
נתחזק כולנו בלהרבות אהבה, אחוה, שלום ורעות
