חלקו של כל אחד במריבה

לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי (ד, מב)

חז"ל אומרים במסכת סוטה (דף מט ע"א): "ואמר רבי אילעא בר יברכיה: שני תלמידי חכמים הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה – אחד מת ואחד גולה, שנאמר: 'לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת', ואין דעת אלא תורה, שנאמר: 'נדמו עמי מבלי הדעת' (הושע ד, ו)".

אמר על כך רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, שכאן גילו לנו חז"ל בדבריהם סוד גדול, כששני אנשים אינם נוחים זה לזה, ושוררת ביניהם מריבה ומחלוקת, הרי שאין אחד מהם יכול לבוא ולהטיל את האשמה על חברו ולטעון שאין האשמה בו, אלא רק חברו האשם, אלא לעולם שניהם אשמים במריבה! ולכן שניהם נענשים.

אמנם אין האשמה על שניהם בשוה, אלא אחד מהם הוא האשם העיקרי והשני טפל לו, ולפיכך עונשו של אחד מהם מיתה ושל השני גלות.

הדברים נכונים כל השנה, ובפרט במוצאי תשעה באב, ראוי להתחזק ביחס לזולת.

 

עגלת קניות

רוצים לקבל מסרון יומי לנייד במגוון נושאים?

טעימה מהפרשה

רעיונות ערבים על פרשיות השבוע

שפע רעיונות וחומרים
על פרשיות השבוע ומועדים מחכים לכם

לאן לשלוח?

מלאו את הטופס וקבלו
קבצי הלכה מתומצתים , ברורים ומותאמים.

דילוג לתוכן