חינוך מתוך הסברה

לאחר תלאות יעקב בבית לבן, אומר לו הקב"ה, שוב אל ארץ אבותיך.
ומפליא הדבר מאד, שכאשר יעקב אומר זאת לרחל ולאה, הוא מתחיל במסע הסברה: פני אביכן אינם כתמול שלשום, והוא התל בי וכו'.
רק אחרי נאום ארוך מלא נימוקים, הוא מספר להם שהיה לו גילוי אלוקי המצוה עליו לשוב למולדתו.
ולכאורה, הלא מה לנו יותר מגילוי אלוקי, וכי צריך בנוסף גם נימוקים והסברים? ומדוע לא אמר מיד שקיבל ציווי לעזוב? וכי יש אי מי שלא יבצע דבר שהקב"ה בעצמו ציוה אישית? בוודאי שלא האמהות הקדושות.

ללמדנו יסוד חשוב, כי גם הדבר השמימי והרוחני ביותר, אל תנחית אותו כעובדה, סבר את האוזן, רצה את הנפש, נמק ושכנע את טובת הענין, ורק אז תוכל לומר גם כי הוא ציווי אלוקי.
ולמעשה, לכשנתבונן זהו מימוש והגשמת הוראת חלום הסולם:
אמנם – ראשו מגיע השמימה, זהו התכלית ואין בלתה, אך עדיין הוא צריך להיות – מוצב ארצה, מתיישב על הלב הטבעי והגשמי.

נכתב ע"י הרב צבי קופילוביץ',
ראש ישיבות "מבקשי השם".