חידוד והדגשת האזהרה שלא להשיב את בנו
וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה (כד, ח)
לאחר שאברהם הזהיר בפסוק ו' 'הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה', מדוע הדגיש שנית בפסוק זה שלא ישיב את בנו?
מדרש רבה (נט, י): "רק – מיעוט. בני אינו חוזר, בן בני חוזר". אברהם התכוון לומר: בני (יצחק) אינו חוזר, בן בני (יעקב) חוזר.
אור החיים: בהמשך לדבריו, שינקה משבועתו, הוסיף והבהיר שבכל מקרה, לא ישיב את בנו. היתה זו תשובה לשאלת אליעזר (לעיל פסוק ה) 'הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ'.
מלבי"ם: אברהם התייחס למצב שהאשה, לאחר נישואיה, לא תרצה לצאת לארץ כנען, יתכן שלא תרצה ללכת עם העבד, על כך אמר: 'וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת', ובלבד שלא ישיב את בנו לשם, גם לא באופן שישאר רק זמן מועט. אברהם הזהיר במילים אלו שבנו לא יישב שם, אפילו יום אחד.
הנצי"ב מוולוז'ין: אברהם ביקש שאליעזר לא יאמר דברים הנתונים לפרשנות או להסברים, כדי למנוע בעתיד חילול שם שמים. הוא דרש שיבהיר להם שיצחק לא יגיע לשם כלל.
