חזרה פעם נוספת על חיוב שמירת שבת
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת (לה, ב)
מדוע חזרה התורה והזהירה בפרשה זו על שמירת השבת?
רש"י: התורה כתבה זאת בסמוך למלאכת המשכן, ללמדנו שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת.
אבן עזרא: למרות שכבר הורתה התורה שיש לשמור את השבת, חזרה וכתבה בפרשה זו 'שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה…', ללמדנו שציווה הקב"ה לעשות משכן רק ששה ימים בשבוע. ומי שעושה מלאכה בשבת, על אף שהיא מלאכת ה' יומת. בפסוקים אלו פירשה התורה את עונשו.
תולדות יצחק: "ונראה שהטעם שהקדים השבת בעבור שכל מי שמבקש שיעשו נדבה, צריך להקדים שזה העולם הוא הבל ורעות רוח, ושהממון והנכסים לא יועילו לו אלא עבודת השם יתברך, ולכן הקדים השבת שמורה עולם הבא, לומר הטובה הצפונה לצדיקים היא הטובה האמיתית, והעולם הזה והעושר אין תכליתו אלא העולם הבא, ולכן ראוי למכור העולם הזה והעושר שבו ולקנות בו חיי העולם הבא ולכן תעשו נדבה".
