חומרתן של הלוחות השניות מהראשונות
וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא (לד, ג)
מדוע החמיר בלוחות האחרונות יותר מבראשונות?
מדרש תנחומא: "הלוחות ראשונות על שנתנו בפומבי, לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו. וכאן אמר לו הקב"ה: אין לך יפה מן הצניעות".
רמב"ן: בלוחות הראשונות היה המעמד עבור כלל ישראל, ולכן הורשו להתקרב יותר, אולם הלוחות השניות ניתנו למשה רק בזכות תפילתו.
אברבנאל: "הזהירו 'וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ', מפני שהיה ראוי לו בעת ההיא שיתבודד תכלית התבודדות ושלא יבלבלו השגותיו הדברים הגשמיים ובני אדם בדברם לפניו… שכל אחד מהם השיג השגה מה במעמד ההוא. ובעבור שעם כל זה לא נמנעו מחטוא, כי העם הרואים את כבוד ה' נטו אחרי העגל והזקנים אצילי בני ישראל טעו בהשגתם לדעת חז"ל, וגם נדב ואביהו כמו שיורה מיתתם, גם אהרן בא העגל על ידו וחור נהרג עליו. לכן רצה יתברך שכל אשר היו באותו מעמד ראשון לא הם ולא אחרים לא יעלה עמו".
אלשיך: "כי אף גם עתה לא יבצר משם שפע גדול מאד".
רש"ר הירש: "עתה, לאחר חטאתו הגלויה של העם, תרד התורה אל העם ממקום שהוא מחוץ לתחומו לחלוטין עוד יותר מאשר בשעת נתינת הלוחות הראשונים. משה הוא המקבל את התורה מחדש, והוא יבוא אל העם עם התורה בידו, ועליו להקים לתורה מקום משכן בתוך העם. משום כך עומד עתה הר ה' בבידוד גדול עוד יותר, אף בבידוד גמור. נוכחים רק ה' ומשה".
