'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ' או 'וירעו לנו'
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה (כו, ו)
מדוע כתוב 'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ'? נכון יותר היה לכתוב 'וירעו לנו'?
תורת משה: "מתחילה החטיאו אותם להיות רעים וחטאים לה', ואח"כ 'ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה', שחשבו שהקב"ה לא יצילנו מידם כיון שהיינו רעים וחטאים".
רש"ר הירש: "בדרך כלל 'הרע' מתחבר לאות היחס 'ל…', אך מצאנו אותו גם מתחבר לתיבת 'את'. כך 'ולא הרעתי את אחד מהם' (במדבר טז, טו), וכן 'מנעני מהרע אותך' (שמואל א' כה, לד). ביאור ההגדה מפנה כאן אל 'הבה נתחכמה…' (שמות א, י), ונמצא שהוא מפרש את 'וירעו' במשמעות: הם ביקשו להזיק לנו, למעט את גודלנו ולשבור את כוחנו".
מלבי"ם: "הוא כמו 'לנו', פי' שהמצרים נעשו לנו רעים שכל עוד שלא נתקנאו בבני ישראל היה לבם טוב להם ורק ע"י הקנאה נעשו רעים, והתחכמו לענותם כמו שמביא בספרי הבה נתחכמה לו פן ירבה".
הנצי"ב מוולוז'ין: "'וירעו לנו' מיבעי, כמו דכתיב בפ' חוקת, אלא הפירוש 'וירעו אותנו המצרים', עשו אותנו לרעים וכפויי טובה, עד שחשדו אותנו ואמרו ונוסף גם הוא על שונאינו וגו', מה שלא עלה על דעת ישראל. והסיבה לזה היה בעוון ישראל כמבואר בפ' ברית בין הבתרים ובראש ס' שמות, שמרוב שלוה בקשו המה להשכיח שם ישראל מהם, וגם זה בכלל 'וירעו אותנו', שעשו אותנו לרעים לה'".
