וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן – משמעות הקמתו
וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר (כג, כ)
לאחר שהתורה כתבה 'וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן' (לעיל פסוק יז), מדוע שבה וכתבה שנית 'וַיָּקָם הַשָּׂדֶה'?
אלשיך: התורה הדגישה שלמרות שהשדה עברה מעפרון, שהיה בעליה, מצד האמת היא עברה מבני חת. בזכות הסכמתם מתחילה התאפשרה המכירה, הם ליוו את כל שלבי המו"מ, תוך תמיכה מלאה באברהם.
אור החיים: התורה חזרה פעם נוספת וכתבה 'וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה', משום שרק לאחר שאברהם קבר את שרה, הושלמה הקמת השדה לאברהם. 'וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן', השדה יצאה מרשות עפרון להיות של אברהם, 'וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה', אברהם עשה חזקה בשדה, ואז 'וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה", השדה נהייתה קנויה בידי אברהם.
מלבי"ם: בפסוק זה מלמדת התורה שבני חת הסכימו לשנות את התקנה לכבוד אברהם, שנעשה תושב בתוכם. אחוזת הקבר קמה להיות של אברהם, לאחר הסכמת כל בני חת לכך.
הנצי"ב מוולוז'ין: לעיל ביארה התורה את העסקה שנעשתה, בקנין. ועדיין יכל עפרון למחות ולהגביל את אברהם, ולא לאפשר לו לעשות באחוזתו כל דבר. משקבר אברהם את שרה, מלמדת התורה שהשדה והמערה קמו מכל בני חת לאחוזת קבר לאברהם, ולא ניתן לעכב בעדו.
