וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה – חיי שרה
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים… (כג, א)
מדוע כתבה התורה 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה', ולא כתבה 'ותחי'?
מדרש אגדה: "למה אמר 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה'? אלא מלמד שלא היה לה לחיות משנולד יצחק אלא מנין 'וַיִּהְיוּ' בגימטריא. מיכאן כל מי שאין לו בנים אין לו חיות, ולא עוד אלא שהוא חשוב כמת".
אלשיך: המילה 'וַיִּהְיוּ' מדגישה שלמרות שנגדעו חייה, לא נחסר מהם מאומה, שרה השלימה את כל ימיה בשנים שבהם היתה חיה. 'וַיִּהְיוּ', כביכול כל הויות חיי שרה היו מאה שנה, שבהם קנתה הווית חייה בעולם. וכן בעשרים שנים שלאחר מכן היה די במה שעשתה בהן לשלמותה, וכן בשבע שנים שאחר הכל, ככל פרט.
אור החיים: משום ששרה מתה כתוצאה מהשמועה על עקידת יצחק, כפי שאומרים חז"ל "כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער". כמו כן, צער שהיה לה כל השנים שהיתה עקרה עד גיל תשעים, כשילדה את יצחק. וגם לאחר מכן, היה לה צער מרדיפת ישמעאל את יצחק.
רבי מאיר מפרמישלן: בדרך רמז, המילה 'וַיִּהְיוּ' נקראת גם מהסוף להתחלה באותה מידה, ללמדנו שסוף ימיה של שרה היו כתחילתם.
