'וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ' – לקבל הבנות ראויות בחיים
וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה' [יט, יד]
רבי ישראל סלנטר תמה, איך אדם מסוגל לחטוא? הלא אם הרופא מזהיר אדם שלא יאכל מאכל פלוני שמסכן את בריאותו, הרי שבן אדם רגיל מפחד לאוכלו, גם אם יהיו רבים שיבטלו את דברי הרופא.
אם בענייני סכנת הגוף כך, כל שכן שהיה ראוי שיהיה כך גם בענייני סכנת הנשמה העומדת לנצח. ויותר מכך תמה ר' ישראל סלנטר:
מדוע בני אדם אינם מפחדים כראוי מציווי הקב"ה שמזהיר אותנו שהעבירות פוגמות בנשמה ומלכלכים אותה לנצח?
ביאר רבי ישראל סלנטר: שזו כוונת הפסוק 'וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ', עלינו לירא ולפחד מהקב"ה, כיון ש'אֲנִי ה", הוראת הקב"ה טובה מכל רופא מומחה, שבני אדם חוששים לדבריו.
