וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר (כו, טו)
לאחר שסתמום, מדוע גם מילאו אותם בעפר?
רבינו בחיי: הבארות הללו רומזים לגרים שהתגיירו בימי אברהם, שהם קלים לקבל את האמונה, בדומה לבארות שהם קלים לקבל את המים. פתיחת הלב הסתום באמונה מכונה בתורה חפירה.
'סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים' מצד הקנאה סתמו את ליבם וחזרו לסורם, 'וַיְמַלְאוּם עָפָר' כתחליף לחכמה ודעת שהיתה להם והאמונה בה' בימי אברהם, מילאום פלשתים באמונה רעה. התורה מכנה את האמונה הרעה לעפר. על התגברות יצחק עליהם, נכתב: 'וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת…', שהחזירם למוטב, כדרך המתגיירים.
אור החיים: לאחר מות אברהם הם לא סתמו לגמרי, אלא רק שמו אבנים בפתחי הבורות, ולא ביטלו אותם. לאחר קנאתם ביצחק הוסיפו להרשיע ומילאום בעפר וסתמו אותם לחלוטין. מסיבה זו הוצרך יצחק לחפור את הבורות מחדש, כפי שכתוב 'וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת…'.
רבי זלמן סורוצקין: כדי ששמו של אברהם לא ייזכר שם עוד. בכך ניסו למחוק כל זכר או זיקה לאברהם.