התורה – יסוד עם ישראל
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (לב, י)
רש"י: שם סבבם והקיפם בעננים, וסבבם בדגלים לארבע רוחות, וסבבם בתחתית ההר, שכפאו עליהם כגיגית.
מדוע בפסוק זה, שמדבר בשבחם של עם ישראל והטובות שהשפיע להם הקב"ה במדבר, הכלילה התורה את כפיית הר כגיגית, שהיא גנאי להם, שהוצרך לכפות עליהם את ההר כגיגית כדי שיקבלו את התורה?
תירץ הרב נחום פרצוביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, שכפיית ההר אינה גנות, אלא מעלה. הקב"ה נתן לעם ישראל את התורה באופן שמורה להם, שכל מציאותם השתנתה, וזכות הקיום שלהם בהיותם דבוקים בתורה.
הקב"ה מלמד שהמציאות לאחר מתן תורה השתנתה, ואינה כבתחילה. עם ישראל לא נשארו אותו עם, כפי שהיו קודם מתן תורה.
לאחר שקיבלו את התורה נעשו כ"בריה חדשה". כעת הם מסובבים בתורה מכל הכיוונים, וכל מציאות קיומם תלויה ועומדת במידת דבקותם בתורה. ללא התורה הם מנותקים ממקור חיותם ומאבדים את זכות קיומם, כמו גם הזכויות של כל העולם, שנברא עבורם. זה עומק ועוצם החיבור שבין עם ישראל לתורה.
נתינת התורה ב"כפיה", אינה גנות, אלא שבח גדול, שהם מוקפים בה והיא סובבת אותם, מחוברת אליהם ומעניקה להם זכויות והוראות חיים.
