השפעת סכנת הבלבול
וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם (לב, כ)
רש"י: אמון לשון אמונה, כתרגומו. אמרו בסיני (שמות כד, ז) 'נעשה ונשמע', ובשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל.
איך עם ישראל, שניצב לפני כן במעמד נשגב ואמר 'נעשה ונשמע', נפל ממדרגתו בצורה כה מבהילה, עד כדי שנכשל בעבודה זרה?
דבר נוסף, הרי דרכו של יצר הרע לומר לאדם לחטוא בהדרגה, תחילה בחטא קטן ולאחר מכן בחטא נוסף וכן הלאה, עד שמכשילו בעבודה זרה. אולם בהר סיני הצליח היצר להכשילם בבת אחת. הכיצד?
מבאר רבי חיים שמואלביץ שמאז שיצא עם ישראל ממצרים, הלך משה לפניהם והדריכם בכל מעשה. אולם לפתע הראה להם השטן שמשה מת.
כששמעו בני ישראל שמנהיגם מת, נבהלו ואיבדו את עשתונותיהם. הם היו שבורים ורצוצים, עד שאיבדו לגמרי את שיקול דעתם, והתבלבלו לגמרי. זה המצב המסוכן ביותר, כשאדם נמצא במצב מבולבל ומרגיש שאינו יודע לאן לפנות. השטן עלול להפילו בבת אחת מהר גבוה לבור עמוק.
למדנו מכאן עד כמה חמורה היא סכנת הבלבול. זו סכנה המאפיינת רבים מבני דורנו, הממהרים להתבלבל, ונופלים מהר. יש להתחזק במידה זו, ולהגביר בנו ככל שניתן את המתינות ושיקול הדעת.
