הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם (ו, כו)
מדוע בפסוק זה הקדים את אהרן למשה, ואילו בפסוק הבא הקדים את משה לאהרן?
רש"י: "יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד".
אבן עזרא: הקדים את אהרן מפאת כבודו, שהיה מבוגר ממשה.
הדר זקנים: בתולדות הקדים אהרן. בדיבור הקדים את משה, שהיה עיקר.
רבינו בחיי: הקדים את אהרן למשה משום שהיה גדול ממנו בשנים. לעומת זאת, בפסוק הבא מקדים את משה לאהרן משום שהיה גדול ממנו בנבואה.
אברבנאל: הקדים את אהרן על פי זמני נבואותיהם, שניבא אהרן במצרים לפני שהתגלה הקב"ה אל משה. עם זאת, לענין הוצאת בני ישראל ממצרים 'הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן', משה היה העיקר, ואהרן היה טפל לו ונמשך אחריו.
אלשיך: בפסוק זה הקדימה התורה את אהרן למשה, משום שמשה סירב בתחילה ללכת, ואהרן הלך ודיבר עם בני ישראל, ומשה היה כנטפל אליו. עם זאת בפסוק הבא וברוב המקומות משה נכתב לפני אהרן משום שהוא היה אמור לגאלם עם אהרן. ומשום שהגאולה לא היתה רק לבני ישראל, אלא גם לפמליה של מעלה, כפי שכתוב 'הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם', לא רק הוצאת בני ישראל ממצרים, אלא גם צבאות ה'.