כא, ח עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס… הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי
*הקב"ה יכל לרפא את שננשכו ע"י הנחשים גם ללא מעשה,
מה מלמדת התורה מציווי הקב"ה למשה שיעשה שרף נחש?*
ר' ברוך אפשטיין בספרו 'תוספת ברכה' ביאר עפ"י דברי המדרש (שמות רבה נ, ג) "אין מידותיו של הקב"ה כמידת בשר ודם. מידת בשר ודם, שהוא מכה באזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה, במה שהוא מכה הוא מרפא".
אף כאן ציווה הקב"ה לעשות נחש, שעל ידו יתרפאו הנשוכים
התורה רצתה ללמד אותנו יסוד לחיים: הנחשים השרפים שנושכים את האדם, הקשיים שיש לכל אחד כמעט בכל שלב בחיים, הם טיפת המרה שהקב"ה זורק בנו. הם לא ייסורים שנועדו לעשות לנו רע, הם נועדו לנקות אותנו, לזכך אותנו, לדאוג שלא נהפוך חלילה ל'טרפות'.
לפי זה ביאור הפסוק "וממכותייך ארפאך" (ירמיהו ל, יז), לא זו בלבד שהקב"ה מכין לנו רטיה מהמכה, אלא שהמכה עצמה נועדה לרפא, לתקן, להוציא את המוגלה ולהפוך אותנו לטובים יותר.