אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה (ו, ו)
בספר החינוך (מצוה קלב) ביאר בטעם מצוה זו, כפי שידוע לכל איש חכם כי ניסים גדולים שיעשה ה' לבני אדם דרכו לעשותם בדרך הטבע או קרוב לדרך הטבע. הקב"ה ציוונו להבעיר אש על המזבח, בנוסף על זו שיורדת מן השמים, כדי להסתיר את הנס שיורדת אש מהשמים.
מדוע מסתיר את הקב"ה את הנס?
ביאר ר' חיים שמואלביץ, שאם הנסים היו נעשים בלי עטיפה טבעית, היה זה גורם שתינטל הבחירה מאדם בראותו את השגחת ה'. אבל כאשר הנסים עטופים בצורה טבעית, יש מקום לאדם לטעות ולא מתבטלת הבחירה.
ניסים רבים מתרחשים עמנו בכל יום, כפי שאנו אומרים בתפילה "ועל ניסיך שבכל יום עמנו". אילו היה נשלח לפני כן מלאך מן השמים לבשר על כך, היו נסים אלו נחשבים כהתגלות השכינה ממש. אבל מאחר שלא היתה הודעת מלאך, הדבר נראה ככיסוי, כזריעת חול על העיניים.