וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה (ל, לד)
מדוע כתבה התורה פעם נוספת את המילה 'סַמִּים'?
כריתות ו ע"ב: אמר ר' יוחנן: י"א סממנין נאמרו לו למשה בסיני. אמר רב הונא: מאי קראה? 'קַח לְךָ סַמִּים', תרי. נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, הא חמישה וסמים אחריני, חמישה הא עשרה. 'וּלְבֹנָה זַכָּה' חד, הא חד סרי.
רש"י: ללמדנו שיש להוסיף על הסממנים הללו עוד סממנים.
רשב"ם: בתחילה כתבה התורה 'קַח לְךָ סַמִּים', וביארה מה הם הסמים: 'נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה', ועליהם להוסיף 'וּלְבֹנָה זַכָּה', שאינה סמים. אין הבדל בין 'סַמִּים' אחרון לבין 'סַמִּים' ראשון בפסוק, כך דרך המקראות, לכלול ולפרש.
אבן עזרא: "שם כלל, ואחר כן פרט: 'נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה'. 'סַמִּים' פעם אחרת, כאלו אמר: אלה הסמים 'וּלְבֹנָה זַכָּה' עמהם. 'בַּד בְּבַד יִהְיֶה', כל אחד לבדו, זה כמו זה, והנה הם ארבעה".
בכור שור: כביכול היתה ו' החיבור לפני המילה 'נטף', כלומר 'קַח לְךָ סַמִּים' ונטף. המילה 'סַמִּים' נוספה למנין. 'נָטָף, וּשְׁחֵלֶת, וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים': כמו 'וסמים'. המילה 'סַמִּים' השניה בפסוק זה היא כנגד 5 הסממנים שבתחילת הפסוק, ומכאן ל-10. 'וּלְבֹנָה זַכָּה' היא ה-11.
ספורנו: המילים 'קַח לְךָ סַמִּים' מתייחסות לסמים שנכתבו בשמן המשחה בפסוקים הקודמים מור, קנה, קנמון וקידה. לאחר מכן כתבה התורה פעם נוספת 'סַמִּים' וביארה את אלו שנוספו עליהם: 'נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה'.