הסכנות שבמחלוקת – לפרשת קרח
איזו היא מחלוקת שאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו
משפט ידוע זה מקורו במסכת אבות (פ"ה משנה יז) אין הכוונה שקרח ידע שפועל מתוך מניע שפל של מידת הכבוד, שהרי הוא היה אדם גדול וקדוש ולא היה נוהג כאדם שפל, אלא הדבר היה טמון בתוך תוכו ותאוות הכבוד שהיתה טמונה בו דיברה על ליבו שבוודאי הצדק עמו וראוי לו לפעול לשם שמים.
מרוב רצון לזכות בכבוד, פעל קרח ושכנע עצמו בשכנועים פנימיים שאין כל ספק, שהוא צודק. הוא היה בטוח בעצמו שאכן הצדק עמו, עד שהעז להתחרות עם משה רבינו בהקטרת קטורת.
מכאן ניתן ללמוד עד כמה סכנה טמונה בכל מחלוקת, כולל גם כשהיא 'מחלוקת לשם שמים'. לפעמים אדם מדמה בנפשו, שכל כוונתו היא רק לשם שמים, אבל בפועל כוונותיו שונות לחלוטין, הוא ממשיך מחלוקתו גם שלא לשם שמים, ואם יתבונן יראה שאין כל תועלת במחלוקתו, בודאי לא עבור הקב"ה, הוא אינו מרוויח כלום ממחלוקתו, אלא כל מגמתו הוא רק להרוויח תועלת וכבוד לעצמו.
