כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ (ג, א)
מה מלמדת התורה במילים אלו?
מדרש אגדה: "סיפר בגדולתו וגבורתו של הקב"ה, שגיבור כמוהו מסר בידם".
רמב"ן: "ענין הכתוב, שבא להגיד כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים, אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהיתה עיר מושבו, וכאשר השמידו בני עמון את הרפאים כאשר נזכר למעלה (ב, כא) ונלכדה עירו ניצל הוא לבדו מידם, וזהו שנאמר 'כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים'".
ריב"א: "ולמה הכתוב מספר שבחו? כדי להודיע גבורתו של משה וכן הכתוב מגיד שבחו וכח גבורתו של גלית להודיע גבורתו של דוד. וכדי להודיע כי חצי גבורתו לא סיפר הכתוב שאין מספרין בכבוד הרשע".
הנצי"ב מוולוז'ין: "מפרש האיך היו כל כך ערי ממלכה במקום לא רחב כל כך, ושלא כדרך מלכים שאין להם הרבה ערי מלוכה, ובא הכתוב כי הוא נשאר מיתר הרפאים, ובהיות כל א' מהרפאים שמלך, היה לו עיר מלוכה בזה המחוז המשובח, ואח"כ ספו תמו ונשארו כולם ביד עוג".