וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם (כג, כז)
פרשת בלעם אינה סיפור בעלמא, התורה מלמדת אותנו את הנהגת הקב"ה עם האדם
מובא בשם הגר"א: "ניכר נפלאות הבורא יתברך שמו, שמחזיק ליצר הרע כמו שקשור בחבל, ואין מניחים אותו לשום אדם, אלא כפי השיעור שיכול האדם לשבור אותו".
זה בתחילה, כשקל לאדם לעמוד בניסיון ולנצחו, אבל אם נמשך ומתפתה נעשה הדבר קשה יותר ויותר, עד שמגיע למצב שקשה לו מאד לנצחו. בתחילה נאמר לבלעם "לא תלך עמהם", ואז היה עדיין בכוחו לעמוד בזה. אך כיון שאטם לבו ולא שמע, נעשה הדבר קשה יותר ויותר, עד שהגיע לדרגה כה שפלה שנתן עצה איך להחטיא את ישראל.
נמצא שכל קושי הנסיונות זה מצד האדם עצמו, שהוא הוא זה אשר מכביד ומקשה על עצמו, ואין לו לאדם להתרעם. ועל זאת אמר החכם מכל אדם (משלי יג, ג): "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו".
(רבי יחזקאל לווינשטיין)