המניעים לגירוש הגר מבית אברהם – דבר תורה – פרשת וירא
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק (כא, י)
מדוע שרה כינתה אותם 'הָאָמָה… בְּנָהּ', ולא קראה בשמותיהם?
הרמב"ן תירץ שבדבריה הדגישה שרה את הבוז והזלזול שלה כלפי הגר ובנה, ולא התייחסה אליהם בשמותיהם, כי אם בכינוים ובתצורה משפילה. בכך נתנה דגש לעובדת היות הגר שפחה, כמו גם היחס לבנה כאל בן האמה, ולא ישמעאל או בנו של אברהם.
האלשיך ביאר ששרה הדגישה ביחס לישמעאל שהוא 'בְּנָהּ' של השפחה, ולא בנו של אברהם.
הכלי יקר תירץ שמשראתה שרה את התנהגותו של ישמעאל, ביקשה להדגיש את מעשיו השליליים באמרה 'בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית', שעשה מעשים שאופייניים למצריים, שטופי הזימה, ולכן דרשה לגרש אותם, כדי שיצחק לא ילמד ממעשיו הרעים.
רש"ר הירש ביאר שאת הגר כשפחתה, הכניסה שרה לביתה ואף המליצה לאברהם, שתלד לו ילדים, אולם משנוכחה לראות שהגר הוכיחה שאינה מתאימה למצב יחסים כזה כלל ועיקר, גמלה בליבה החלטה שיש לגרשה, והחלה להתייחס אליה ואל בנה בביטויים אלו, ולא בשמותיהם.
דבר תורה – פרשת וירא
