הכל תלוי בכוונת העשיה

לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ
(מתוך הפטרה של שבת זו, שבת חזון. ישעיהו א, יח)
מה פירוש הלשון כשלג וכצמר?
בבית המקדש הראשון הכפרה היתה בשלמות וכשלג זה לבן ממש, ואילו בבית המקדש השני הכפרה היתה בדרגה פחותה יותר, כצמר. יש שני סוגי לבן – שלג זה לבן מאוד וצמר זה קצת פחות. גם בבית המקדש היו 2 דרגות: בבית ראשון היה בשלמות ובית שני פחות.
יש שני סוגי אדום, שני זה צמר לבן שצבוע אדום, זה לא אדום טבעי, אלא רק חיצוני, לעומת תולע שהוא אדום בעצם. אם העבירה היתה רק חטאיכם כשני שזה רק חיצוני אז כשלג ילבינו, הקב"ה מלבין ממש לבן אבל אם יאדימו כתולע שזה עבירה בעצם אז כצמר יהיו, לא יצא לבן כל כך.
זאת אומרת שהכל תלוי בצורת עשית העבירה, וכך גם במצוות, שני אנשים יכולים לעשות אותה מצוה ואחד עושה עם כוונה ומזה המצוה מגיעה לשלימות והשני עושה בלי כוונה, אנו צריכים לדעת שבכל פעולה בודקים אותנו באיזה דרגה וכוונה אנו עושים, האם בשלימות או בצורה חיצונית.