וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ (כה, כא)
רש"י: ויעתר, הרבה והפציר בתפילה. ויעתר לו, נתפצר ונתפייס ונתפתה לו.
ר' אריה פינקל, ראש ישיבת מיר ביאר שלא היתה זו תפילה רגילה של הורים, שרק רוצים לזכות בילדים, היתה זו תפילה עבור בנינו של כלל ישראל, תפילה ללידת יעקב, שהוא כלל ישראל. לשם כך צריך היה יצחק להרבות ולהפציר בתפילה, עד שה' נתפצר ונתפייס לו והתקבלה תפילתו.
למרות שהקב"ה כבר הבטיח לאברהם (לעיל כא, יט): "כי ביצחק יקרא לך זרע" ואמר לו (כב, יז): "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך", בכל זאת היה יצחק צריך להתפלל, ולא היתה זו סתם תפילה, אלא היה צורך להרבות ולהפציר, ורק באופן זה נענה. אם לא היה מרבה ומפציר בתפילה, לא היה זוכה לבן – יעקב אבינו, ולא היה זוכה להקים את כלל ישראל.
מבואר שללא תפילה, לא נענים מן השמים, ולא די בסתם תפילה, אלא יש צורך להרבות ולהפציר בתפילה. נדרש להתפלל, גם על מה שנראה מובן מאליו, משום שאין דבר שמובן מאליו, על הכל יש להתפלל.
מזה חודש ומחצה שאנו במלחמה, במציאות מורכבת מאד שנכפתה עלינו. למדים אנו מפרשת השבוע, שיש להרבות ולהתפלל, ויהי רצון שה' ישמע תפילתנו וישיענו בקרוב