ההתראה על מכת בכורות
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה (יא, א)
היכן ומתי נאמרו הדברים?
פסיקתא זוטרתא: "זה הדבר אומרו משה בעמדו לפני פרעה, בשעה שאמר לו 'כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ', קודם שיצא היתה שם יד ה', שנאמר 'עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה', ואמר לו כחצות הלילה".
רש"י: בעומדו לפני פרעה דיבר אליו הקב"ה ושם הזהיר במכת בכורות. לאחר מכן יצא משה בכעס, על שפרעה אמר: 'כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת'.
חזקוני: פרשה זו נאמרה למשה כשעמד עם פרעה חוץ לכרך, בהתאם לדברי הקב"ה, שאמר לו: 'הנה יוצא המימה'.
מושב זקנים: דבר מצוה, כגון פרשת החדש או תפילה לא דיבר ה' עם משה במצרים, אך בענין נגעי מצרים דיבר אתו במצרים שיאמר לפרעה.
רש"ר הירש: כשנקרא משה אל פרעה לאחר מכת חושך. הקב"ה אמר לו את הדברים תוך כדי עמידתו בפני פרעה. להנחיית הקב"ה בפסוק זה להגיד את הדברים לעם, ולתיאור כבוד משה בעיני העם המצרי בפסוק הבא אין קשר לדברים, שהיה עליו להגיד לפרעה בהתאם לציווי ה'.
