וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (מד, יח)
במה השווה יהודה את יוסף לפרעה באמרו 'כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה'?
מדרש רבה: "ואם שולף אני את חרבי ממך אני מתחיל, ובפרעה אני מסיים".
מדרש אגדה: "מה פרעה גוזר ואינו מקיים, אף אתה גוזר ואינך מקיים, מה פרעה להוט אחר הזכרים, אף אתה להוט אחר הזכרים".
פסיקתא זוטרתא: "כמו פרעה מלך ואתה שני לו, אף אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו".
רמב"ן: אמר לו שירא ממנו ומדבר לפניו במורא, כאילו מדבר לפני פרעה.
חזקוני: יהודה אמר לו: שניכם שוים בגדולה, ואני חושש מחרון אפך, שכן אתה ופרעה שליטים על מצרים, ואין סמכות עליונה מעליכם שניתן לערער על החלטתכם, ועל כן אני מבקש שתשים את ליבך לויכוח שלי.
אלשיך: יהודה אמר לו: ברור לי שאתה יודע את לשון הקודש, שהרי 'כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה', ובהתאם לחוק במצרים, שעל המלך לדעת את כל 70 הלשונות, כך גם אתה מבין 70 לשונות. ועל כן אינו צריך מליץ.
רש"ר הירש: יהודה אמר ליוסף: אני מכבד אותך כמו את פרעה, ואם אומר לך דבר שלא ינעם לאזניך, אל יעלה על דעתך שדברי נאמרו מתוך זלזול, שכן מה שאומר לך, הייתי אומר גם לפרעה.