בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר (לד, כה)
מה היה ההיתר של שמעון ולוי להרוג את אנשי שכם?
הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ט הי"ד) כותב שבני נח התחייבו בדינים, להושיב דיינים, והיו צריכים לשפוט את שכם על מעשה דינה, ומשלא עשו כן, התחייבו כולם במיתה.
חזקוני מתרץ, משום שחמור ושכם שינו את התנאי שעליו סיכמו, שהרי חמור אמר לבני יעקב 'וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ, בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם', כלומר אתם תקבעו ובכם יהיה הכל תלוי, וכן כשחזרו בני יעקב על התנאי ואמרו 'וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ', הסכימו לכך, אולם כשפנו לאנשי עירם במטרה לשכנעם, שינו את התנאי ואמרו להם 'אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם', ותלו את הכבוד באנשי העיר ולא ביעקב ובני ביתו. סיבה נוספת, משום שאמרו חמור ושכם 'מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם'.
אור החיים ביאר שבני יעקב התכוונו להרוג רק את שכם, בעל העבירה, אולם כל בני העיר עמדו בפרץ כנגדם וניסו למנוע מהם מלהרוג את שכם, והוכרחו בני יעקב להרוג את כל תושבי העיר, מדין רודף.