וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ (י, יב)
אין 'וְעַתָּה' אלא תשובה (בראשית רבה כא, ו).
שאל ה'חפץ חיים': כיצד לומדים ומבארים את המילה 'וְעַתָּה' על תשובה?
ביאר החפץ חיים שכשאדם בא לעשות חשבון נפש כדי לשפר את דרכו ומעביר נגד עיניו את כל פשעיו, מטיח בפניו היצר הרע: אתה רוצה לעשות תשובה? זכר נא כמה עבירות חמורות עברת. נכתם עוונך לפני בוראך ותשובתך לא תועיל לך, ועל כן מוטב לך להמשיך במעלליך כדי להנות מהעולם הזה. כף מטיף ומשפיע היצר על האדם ומונעו מלעשות תשובה.
טענת היצר הרע היא טענת שוא, שהרי אם אדם מרבה לחטוא, האם לא ייענש על החטאים הנוספים? וכי שערי תשובה לא ננעלו? הרי כל עוד האדם חי, יכול הוא לשוב לבוראו.
ולכן העצה למי שמבקש לעשות תשובה, למחות מפניו את כל עברו ולחשוב שזה עתה נולד ומתייצב על דרך טובה, לעשות את הטוב והישר בעיני ה'.
לכן כתבה התורה את המילה 'וְעַתָּה', ללמדנו שעל האדם לחשוב תמיד בלבו רק אודות מצבו הנוכחי, של 'וְעַתָּה', מבלי להביא בחשבון את חטאיו בעבר. רק לאחר שהתייצב על דרך טובה יבקש כפרה על עוונותיו הקודמים.
דבר תורה – פרשת עקב