הדגש במילים 'וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם'

וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם (א, ה)

מדוע הוסיפה התורה את המילים 'וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם'?

מדרש רבה (א, ז): "'וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם', אף על פי שזכה יוסף למלכות, לא נתגאה על אחיו ועל בית אביו, כשם שהיה קטן בעיניו מתחלה שהיה עבד במצרים, כך היה קטן בעיניו אחר שהיה מלך".

חזקוני: להדגיש שהוא היה במצרים, ולא בא עמהם, ועל כן כתוב 'וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם', ולא כפי שכתוב 'הבאים מצרימה'.

רבינו בחיי: לרמוז על משיח בן יוסף שעתיד לבוא בסוף הגלות האחרונה לגאול את ישראל.

אברבנאל: לבאר שהיות יוסף במצרים היתה הסיבה שבגינה הוצרך אביו לרדת למצרים לראותו.

הכתב והקבלה: לאחר שבפרשת ויגש נמנו 66 בני יעקב שירדו למצרים, נכתב 'וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם' להורות שיוסף, אשתו ו-2 בניו השלימו לשבעים.

מלבי"ם: ללמדנו שאחי יוסף היו חשובים מצד עצמם, אך בעיני המצרים היו נכבדים מצד 'וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם', שהיה המושל על הארץ והם היו אחי המלך ומשפחתו.

רבי זלמן סורוצקין: ללמדנו שלא רק ראובן ושמעון לא שינו את שמותיהם, אלא אפילו יוסף, ש'הָיָה בְמִצְרָיִם', בתפקיד משנה למלך, ובעת המינוי שינה לו המלך את שמו ל'צפנת פענח', גם הוא לא שינה את שמו.