וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה (יט, א)
מדוע הגיעו לסדום רק בערב, הרי עזבו את אברהם בצהרי היום?
פסיקתא זוטרתא (סימן יט): "בא ערבה של סדום שקעה שמשה נתחתם גזר דינה. אמר רבי לוי: אין הקב"ה דן את האומות אלא בלילה, בשעה שהן ישנין מן העבירות".
מדרש אגדה (סימן א): "מכאן אתה למד שלא הלכו לסדום עד שכלה לדבר עם אברהם. ולמה בערב? כדי שלא יראו אותם אנשי סדום".
מדרש שכל טוב: "תימה יש בדבר, כי בשני שעות נפטרו מאברהם, ואיך לא באו לסדום עד הערב?… אלא מלאכי רחמים היו, כסבורין הן שמא ימצא אברהם זכות לסדום ובנותיה, לכך היו ממתינים עד הערב, כיון שראו שאין להם זכות, הלכו לעשות שליחותם".
מלבי"ם: אם היו מגיעים ביום, היתה לאנשי סדום טענה על לוט, שעבר על חוקי סדום, שלא להלין אדם זר בעירם, אולם משבאו בלילה, היו בבחינת הולכי דרכים שעברו דרך העיר, שממשיכים בדרכם הלאה, ורק הלילה עכבם מלכת, שלא עברו על החוק, כי הם אנוסים.
הנצי"ב מוולוז'ין: אברהם ליווה את המלאכים 3 פרסאות, בקצב הליכה של מבוגר, שהיה ביום השלישי למילתו), ולכן הגיעו רק בערב.