הברכות והקללות – דבר תורה – כי תבוא
בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ (כח, ד-ה)
מדוע בברכות כתוב תחילה 'ברוך פרי בטנך…' ובפסוק שלאחריו 'ברוך טנאך ומשארתך', ואילו בקללות שינתה התורה את הסדר וכתבה תחילה 'טנאך ומשארתך' ורק לאחר מכן 'פרי בטנך'?
מתרץ כלי יקר, שהסברה נותנת שהקב"ה יעשה תמיד נס נסתר יותר משיעשה נס גלוי. ברכת פרי הבטן ופרי האדמה זה נס נסתר. גם אם ירבו יותר מהנהוג אין זה חוץ לטבע, בניגוד ל'טנאך ומשארתך', שהם פירות תלושים שכבר הונחו בכלי, ואם ירבו יהיה זה נס גלוי, בין אם יניח שני פירות וימצא שלושה, כפי שכתוב (מלכים א' יז, יד) "כד הקמח לא תכלה…", ובין אם יאכל קמעא ויתברך במעיו, הכל יהיה נס גלוי.
ולכן בברכות היה זה בבחינת נס נסתר שיעשה, ועל כן הקדים את ברכת פרי הבטן, בניגוד לקללות.
דבר תורה – כי תבוא
