הבטחת הקב"ה על נצחיות התורה – דבר תורה – פרשת ניצבים
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא (ל, יא)
מה ביאור הבטחת הקב"ה בפסוק זה?
מבאר רש"ר הירש שלאחר שבפסוקים הקודמים נאמר שקיום תורת ה' שנמסרה ביד משה, היא הבסיס היחיד של ייעודנו בכל הדורות והתקופות, זה היסוד של תקוותנו לעתיד.
עם זה הובע בפסוק זה בטחון, שהתורה היא נצחית וחרף כל תהפוכות גורלנו לא תאבד לנו התורה. אנו לא נאבד אותה גם בתקופות הקשות ביותר, כפי שראינו שעל אף שעם ישראל חווה צרות מרות וקשות, לא איבד את התורה.
עתידים אנו לשוב אליה בכל לבבנו ובכל נפשנו. כנימוק לבטחון זה מצביע הכתוב על תוכן התורה שהוא קרוב לטבע האנושי ונמסר להבנתו, כפי שכתוב "לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ", היא לא דנה בסודות שהם למעלה מהחושים ומעבר להשגה האנושית.
"וְלֹא רְחֹקָה הִוא", הבנתה וקיומה אינם תלויים בנסיבות מופלגות שאינן קרובות בכל מקום למי שחייב בה.
דבר תורה – פרשת ניצבים
