וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (ז, ג)
במה חטא פרעה, הרי לאחר שהקשה ה' את לבו נשללה ממנו הבחירה?
רש"י: ב-5 מכות הראשונות לא נאמר 'ויחזק ה' את לב פרעה', אלא רק 'ויחזק לב פרעה'. הקב"ה הקשה את לבו רק בחמש המכות האחרונות.
אבן עזרא: הקב"ה נתן חכמה לאדם ונטע בלבו שכל לקבל כח עליון, להוסיף על טובתו, או לחסר מרעתו. הקב"ה הקשה את לבו, שיוכל לראות את מופתיו. בידו לשנות את הגזירה בבחירתו.
רמב"ם (הלכות תשובה פ"ו ה"ג): "… לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה, לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל הגרים בארצו שנאמר 'הבה נתחכמה לו', נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו, לפיכך חזק הקב"ה את לבו. ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר: שלח ועשה תשובה, וכבר אמר לו הקב"ה: אין אתה משלח, שנאמר 'וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי…', ואולם בעבור זאת העמדתיך, כדי להודיע לבאי העולם שבזמן שמונע הקב"ה התשובה לחוטא אינו יכול לשוב, אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה ברצונו". פרעה נידון על מעשיו הראשונים, שהרשיע לעם ישראל עוד לפני שהכביד הקב"ה את לבו.
רבי חיים פלטיאל: הקב"ה מתנהג עם בריותיו בהתאם לרצונות ונטיות ליבם. משיודע שאין כוונת הרשעים לשוב למוטב, הרי ש"עוזר" להם לממש כוונתם, כפי שאומרים חז"ל 'הלעיטהו לרשע וימות', בבחינת 'הבא ליטמא פותחין לו'.
אברבנאל: העונש הישר שאמור לקבל החוטא הוא למות. הקב"ה ברוב חסדיו המציא והנחיל דרכי תשובה למי ששב אליו, אולם פרעה לא רצה לעזוב את דרכו החוטאת והיה בבחינת 'טובל ושרץ בידו', ולא ראוי היה שתתקבל תשובתו.
ספורנו: הקב"ה לא נטל ממנו את הבחירה, אלא חיזק את ליבו, שיוכל לעמוד בכל המכות שספג.