הארבה במצרים ביחס לארבה בימי יואל
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן (י, יד)
והרי היה ארבה כבד בימי יואל?
מדרש שכל טוב: "ואפילו בימי יואל בן פתואל לא נשתלחו אלא ד' ראשי משפחות, דהיינו גזם ילק ארבה חסיל, ועמם ת' מינים חגבים, ובמצרים נשתלחו ח' ראשי משפחות כדדרשינן לאחרן".
רש"י: הארבה שהיה במצרים היה רק ממין אחד הארבה, ובשל כך ייחודו, לעומת הארבה שהיה בימי יואל, שהיה מכמה מינים, ובהם ילק, חסיל וגזם, כשמין הארבה היה המיעוט שבהם.
רמב"ן: הארבה שהיה במצרים היה גדול מהארבה הרגיל. כוונת התורה שלא יהיה ארבה בגודל כזה, ושיבוא כך.
חזקוני: במצרים היו מינים רבים שהגיעו בבת אחת, לעומת הארבה שהיה בימי יואל שכל מין בא בזמן אחר בזה אחר זה, אך לא בזמן אחד. כפי שכתוב 'יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק…' (יואל א, ד).
דעת זקנים מבעלי התוספות: על אף שבמצרים היו כמה מינים, לא היו רבים כל כך כמגוון המינים שהיו אצל יואל.
אברבנאל: הדגש בפסוק זה ש'בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם… לֹא יִהְיֶה כֵּן', כמו זה שהיה בימי משה, אולם זה שהיה בימי יואל היה בארץ ישראל ולא במצרים, והיה יותר גדול ממנו.
