דרכי התשובה
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ… (י, יב)
חז"ל דרשו: "אין 'ועתה' אלא תשובה, שנאמר 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך…'". (בראשית רבה כא, ו)
איך נשמע ונלמד שמובנה של המילה 'ועתה' הוא תשובה?
ביאר ה'חפץ חיים': חז"ל לימדו אותנו כאן יסוד גדול בתשובה. כשאדם בא לעשות חשבון נפש, דרכו של היצר הרע, שמעביר נגד עיניו את כל פשעיו ומטיח בפניו ושואל: אתה רוצה לעשות תשובה? זכור כמה עבירות חמורות עברת, תשובתך לא תועיל מאומה. ומנסה לשכנע אותו להמשיך בדרכו ולהנות ולחטוא.
אולם אלו דברי הבל וטענות שוא. האם בגלל שהרבה לחטוא הוא לא ייענש עבור החטאים הנוספים? מעבר לכך, כידוע שערי תשובה לא ננעלו, וכל עוד האדם חי, יכול הוא לשוב לבוראו.
חז"ל נתנו עצה לכל מי שמבקש לעשות תשובה. למחות ולהשכיח את כל עברו ולחשוב שזה עתה נולד ומתייצב על דרך טובה. לעשות רק את הטוב והישר בעיני ד' אלוקים.
ולכן "ועתה" הוא כלל גדול בתשובה, שיחשוב אדם תמיד בלבו רק אודות המצב הנוכחי של "ועתה", מבלי להביא בחשבון את חטאיו בעבר, ורק אחרי שיתייצב בדרך הטובה יבקש כפרה על עוונותיו הקודמים.
