גם מרגעי שפל ניתן להעפיל למעלה – לפרשת בא

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה… אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' (יב, יב)

בפרשתנו אנו קוראים על השלב ההיסטורי של סוף העבדות, השעבוד ורגעי היציאה ממצרים. הדקות הראשונות שעם ישראל הופך מאוסף של הרבה עבדים לעם אחד – עם ישראל. אחד ממאפייני גאולת מצרים, היה המעבר המיידי שנעשה ברגע אחד ממצב של עבדות למצב של בני חורין.

הקב"ה גאל את בני ישראל בעצמו, לא על ידי שליח, כפי שנקרא בליל הסדר, בעוד כ-3 חודשים, "אני ולא מלאך", היה זה בתזמון מדויק לחצות.

מדוע כיוון הקב"ה את הגאולה לשעת חצות הליל?

מבאר האדמו"ר מסלונים, בעל 'נתיבות שלום', שעשה הקב"ה במיוחד כדי להראות שגואל את עם ישראל ממצרים בשעת חצות – בשיא החשכה. בהוציאו אותנו ממצרים לימד אותנו הקב"ה מסר חשוב – גם כשהכל נראה בשיא  החשכה, יכולה להגיע הגאולה, ממקום מפתיע ולא צפוי.

לכל אדם יש רגעי שפל. עלינו לדעת שמתוך השפל ניתן להעפיל לרום המעלה, בדיוק כמו בגאולת מצרים, מתוך השעבוד והאפלה.