גליון תורתך שאלתי – תולדות תשפ"ד

וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ (כה, כד)  

מדוע כתוב 'תוֹמִם' בכתיב חסר?

מדרש רבה (סג, ח): "להלן (לח, כז) כתיב 'תְאוֹמִים', פרץ וזרח שניהם צדיקים, וכאן 'תוֹמִם', יעקב צדיק ועשו רשע".

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו (כה, כח)

האם יצחק הבחין וידע מיהו עשו?

ספורנו: יצחק לא הכיר את רשעו של עשו. אם היה יודע ממעשיו הרעים היה מוכיח אותו או מוחה בו.

הנצי"ב מוולוז'ין: יצחק ידע היטב את מצבו הרוחני של עשו ולכן לא הזהיר אותו שלא ישא אשה מבנות כנען, כמו שהזהיר את יעקב.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי (כה, לא)

מדוע רצה יעקב את הבכורה?

מדרש רבה (סג, יג): "מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה? דתנינן, עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורים, משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים, אמר: יהיה רשע זה עומד ומקריב? לפיכך נתן נפשו על הבכורה".

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ… וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה (כו, א)

מדוע יצחק הלך אל אבימלך לגרר?

רמב"ן: יצחק התכוון לרדת למצרים, ועבר דרך אבימלך בעל בריתו של אביו, מתוך רצון שאולי ייטיב עמו בימי הבצורת שלא יצטרך לרדת למצרים.

וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר  (כו, ו)

מדוע יצחק ישב בגרר?

רבי זלמן סורוצקין: בימים ההם כל הגירה וישיבה בין אנשים זרים היתה כרוכה בסכנת נפשות. יצחק בחר לשבת בעיר המלוכה, מתוך תקוה שעל סמך הברית שכרת אביו עם אבימלך, יזכה להגנה.

וְכָל הַבְּאֵרֹת… סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים (כו, טו)

מדוע עשו זאת?

חזקוני: כדי שיצחק לא יחזיק בהם, שלא תהיה לו חזקה בארץ.

אלשיך: אבימלך לא רצה שיצחק ישאר בממלכתו, אך לא היה לו נעים לומר לו שילך מהם, והניח לעמו לסתום את הבארות ולהציק לו, מעין "הסכמה שבשתיקה", במטרה שילך מהם.

וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל (כז, א)

האם יצחק ידע ממצבו הרוחני של עשו?

ספורנו: יצחק לא הכיר בגודל רשעו של עשו. עם זאת, הוא לא ראה אותו כראוי שתחול עליו הברכה שהיה בלבו לברכו.

אלשיך: בידעו את מצבו הרוחני הירוד וחוסר זכויותיו בקיום מצוות, ביקש שייצא לצוד לו ציד, לזכות אותו במצוה לקראת הברכה.

בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת (כז, ד)

מדוע יצחק רצה לברך את עשו ולא את יעקב?

אור החיים: התנהגותו של עשו מאד הכאיבה ליצחק, וחשב שבאמצעות הברכות יצליח להשפיע על עשו להיטיב מעשיו.

רש"ר הירש: יצחק לא חש במצבו הרוחני האמיתי של עשו, וקרא לבנו הבכור, כדי לברכו ולמנות אותו למנהיגו ומדריכו של בית אברהם לעתיד.

אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי… וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ (כז, יב)

מדוע לא חשש יעקב שאביו יזהה את ההבדל שבין קולותיהם?

טור: אמנם רוב בני אדם ניכרים בקולותיהם, אולם קולותיהם של יעקב ועשו היו דומים זה לזה. ויתכן גם שיעקב שינה את קולו, באופן שיהיה דומה לקולו של עשו.

בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת (כז, טו)

מדוע בגדיו נקראים 'הַחֲמֻדֹת'?

מדרש אגדה: "יש אומרים אלו בגדים של אדם הראשון ובאו ביד נמרוד וחמדן והרגו ולקח הבגד ממנו".

וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב (כז, ל)

מדוע כפל הלשון 'יָצֹא יָצָא'?

רשב"ם: ללמדנו על הניסים שנעשו ליעקב, שאילו הקדים עשו לבא רגע אחד קודם לכן, לא היה יעקב מתברך.

הנצי"ב מוולוז'ין: כנגד שתי יציאות, 'יָצֹא' – יציאה ראשונה, מחדרו, 'יָצָא' – יציאה שניה, מביתו.

וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה (כז, מ)

מה ביאור ברכת יצחק לעשו?

חזקוני: יצחק ציין לחיוב שהזכות של כיבוד אב של עשו, שלקח את תליו וקשתו במצות אביו לצוד ציד, וזכות זו תעמוד לו כשכר לפועלו.

ספורנו: יצחק יעץ לעשו להמשיך ולעסוק במקצוע הציד, שכן בו הוא מתמחה ושולט.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ (כז, מא)

איך נודע מה אמר עשו בליבו?

רש"י: ברוח הקדש הוגד לרבקה מה עשו מהרהר בלבו.

אבן עזרא: גילה סודו לאחד מאוהביו.

וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ (כח, א)

באיזו ברכה בירך יצחק את יעקב?

רד"ק: שאמר 'וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ'.

מלבי"ם: בירך אותו בשתי ברכות: א. בברכת עולם הבא, והתנה תנאי, שלא יקח אשה מבנות כנען. ב. ציוה אותו שילך לפדן ארם ויקח אשה מבנות לבן, ולכן בירך אותו שנית.

הנצי"ב מוולוז'ין: זו לא היתה ברכה, אלא אישור והסכמה למעשהו , שלקח את הברכות.