גליון קורח תשפ"ג
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)
מדוע נסמכה פרשת קורח לפרשת המרגלים?
בכור שור: לאחר פרשת מרגלים שנגזר עליהם שימותו במדבר לקח. 'ויקח קרח' ומפרש והולך העלילות והעניינים שנתגלגלו וגרמו שמתו, כגון כאן ומעשה פעור.
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)
מה ביאור המילים 'וַיִּקַּח קֹרַח'?
רבי חיים פלטיאל: על שם שלקח מקח רע לעצמו במחלקתו כי אין דבר קשה מן המחלקת.
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)
רש"י: לא כתוב 'בן יעקב', משום שיעקב ביקש ששמו לא יוזכר במחלוקתם
מה יועיל אם לא ייכתב 'בן יעקב', הרי כתוב 'בן לוי', וידוע שלוי היה בן יעקב?
בעת הקללה נחשב לעונש, להזכיר להם האבות מקור מחצבתם, משום שגורם להעניש אותם עוד יותר. כאדם שנתפס בגניבה, וכשיעמוד למשפט יתברר שהוא בן הרב לדוגמא. עוונו יהיה גדול וייענש על כך. כך גם בקללה, כתוב שיזכור להם שהם בני אברהם יצחק ויעקב, ומצד ייחוסם אינם ראויים לחטאים, ועל ידי זה יוגדל עונשם.
מגודל אהבתו לבניו, התפלל יעקב על קרח להקטין את עונשו, ולכן ביקש שבעת העונש לא ייזכר שהוא בן יעקב.
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)
מדוע קורח, שהיה פיקח לא זכה לגדולה?
רבי שמחה בונים מפשיסחא: לקרח היו מעלות רבות: בן למשפחה מיוחסת, ת"ח, עשיר ופיקח. אולם הוא לקח עצמו, כפי שביאר רש"י.
קרח לא המתין ליום שבו יקראו לו להנהיג את ישראל, אלא דחק לקחת לעצמו גדולה. משום כך גם נענש בעונש 'מידה כנגד מידה', 'ותפתח הארץ את פיה…', קודם שיגיע זמנם להיטמן באדמה.
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו (טז, ד)
מדוע משה נפל על פניו, כששמע זאת?
רשב"ם: נפל על פניו להתפלל.
בכור שור: משום שהתבייש על שחשדו בו שהוא מתכוון לשררה, להכתיר את אחיו.
וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו (טז, יא)
מה ביאור דברי משה לקרח 'וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו'?
רבי ברוך שמעון שניאורסון: (עפ"י עירובין סה ע"ב) "בג' דברים אדם ניכר: בכיסו, בכוסו ובכעסו". לא היה ניתן היה להכיר את אהרן בכיסו, משום שיכל לחלק צדקה בשפע, שהרי עם ישראל היה מחויב להעשירו, ('גדלהו משל אחיו', הכהן הגדול צריך להיות עשיר מכל אחיו. יומא יח ע"א).
בכוסו גם לא, שהרי לכהן אסור לשתות יין, ובודאי לא לכהן גדול. אם כך, רק בכעסו אפשר היה להכירו.
ועל כך אמר להם משה: 'וְאַהֲרֹן מַה הוּא', אם רצונכם לדעת מיהו אהרן 'כִּי תַלִּינוּ עָלָיו', כאשר תריבו עימו, אז יהיה ניכר בכעסו.
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם… וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ (טז, לב)
בית ישראל: ביאר את הביטוי 'עשיר כקרח'. ניתן לאמוד את עשרו של כל עשיר בהתאם לנכסיו. אך על קרח לא ניתן היה לדעת אם באמת היה עשיר או לא, שהרי כל עושרו הלך עמו לאדמה. ולכן כשמדברים על אדם שלא יודעים אם הוא עשיר, אומרים מליצה זו.
וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ (יז, ד)
מדוע נכתב כאן פסוק זה?
חזקוני: "לפי הנראה אין כאן מקומו של מקרא זה והיה לו לכתוב 'זכרון לבני ישראל' תכף אחר 'ויהיו לאות לבני ישראל', אלא נקבע כאן, להפסיק בינתיים. ולמדך שמראש הפרשה עד 'ויהיו לבני ישראל' נאמר למשה שיאמר לאלעזר ומן 'זכרון לבני ישראל' עד 'ביד משה' נאמר למשה שיאמר לאהרן".
זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' (יז, ה)
איך ישמש לזכרון?
בכור שור: "כשיראו אותו צפוי יזכרו מה אירע לאילו על שערערו על הכהונה ולא יבואו לערער. 'ולא יהיה כקרח', ולא יארע לו כמו שאירע לקרח".
וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה' (יז, ו)
מה ביאור טענתם?
אבן עזרא: הם טענו שאין ראיה מבחירת שבט לוי, משום שיש לזקוף את הבחירה לתפילת משה ואהרון, שיצליחו.
וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ… לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ (יח, לב)
מה ביאור אזהרת התורה?
אבן עזרא: "כאשר תרימו חלבו לא תשאו עליו חטא, ובתתכם מקדשו ממנו יהיו קדשי בני ישראל שמורים. ואם לא תעשו כן 'תשאו חטא', שעברתם על המצוה וחללתם קדשי בני ישראל, בעבור שאכלתם אתם מקדשו".
חזקוני: "מאחר שתעשו כך אין כאן חילול קדשים, שהרי חולין גמורים הם".