גליון תורתך שאלתי – פרשת תצוה תשפ"ג

וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (כז, כ)

מדוע כתוב 'שמן זית', ואילו בשאר המקומות כתוב רק 'שמן'?

ומדוע כתוב 'שמן זית' (ביחיד) ולא שמן זיתים?

פנים יפות: לבני ישראל לא היו זיתים משלהם, הם הביאו ממצרים או שקנו מעכו"ם בדרך. שמן שבא מזיתים טמאים טמא.

מבואר בחז"ל (פסחים לג:) שהשמן הבא מן הזית נטמא רק כשהאדם סוחט בפעם אחת יותר מכביצה, כלומר שתי זיתים. ונשמע מזה שהסוחט זית אחד בכל פעם אין השמן מקבל את טומאת הזית.

כתוב 'ויקחו אליך שמן זית זך', (ביחיד) כדי להזהיר את בני ישראל שיסחטו בכל פעם זית אחד כדי שהשמן לא יטמא.

 

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ (כח, א)

מדוע משה מינה את אהרון לכהן גדול, ולא הקב"ה?

הגרי"ז: מבואר בתוס' שאין מעמידים כהן גדול אלא עפ"י מלך. הרמב״ם כתב שצריך בי״ד של שבעים ואחד כדי למנות כהן גדול.

מינוי אהרן היה תלוי במשה, שהיה לו דין מלך ודין של בי״ד של שבעים ואחד.

 

וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן (כח, ו)

מדוע בכולם נאמר 'ועשית', ואילו כאן כתוב 'ועשו'?

כלי יקר: חז"ל (ערכין טז ע"א) אמרו שהאפוד בא לכפר על חטא העגל. למשה כידוע לא היה חלק בחטא העגל, ולכן רק כאן הוצרכו בני ישראל לעשותו, משום שעבדו עבודה זרה.

 

מדוע בפרשת תצוה כלל לא מוזכר שמו של משה?

בעל הטורים: משום שמשה אמר 'מחני נא מספרך', וזו קללת חכם, שאפילו על תנאי מתקיימת.

הגר"א: יום פטירתו ז' באדר חל תמיד בשבוע של פרשת תצוה, ומרמז על סילוקו.

 

מגילת אסתר

 

יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן… וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ (ה, ח)  

מדוע אסתר דחתה את אמירתה למחר, למשתה השני?

ילקוט שמעוני (רמז תתרנו): "מה ראתה לומר 'מחר'? אלא שכל זרעה של עמלק למדים ליפול למחר".

אבן עזרא: אסתר לא ראתה כל אות שחידש הקב"ה בעקבות התענית של עם ישראל, לעומת המהפך שהיה במעמדו של מרדכי, ביום השני.

חוט של חסד: ראתה ברוח הקודש שבתוך "מעת – לעת" יתחיל המן ליפול, כפי שאמרה לו אשתו 'אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים… נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו'.

יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ… וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו (ה, יד)

מדוע הציעו להרוג את מרדכי בתליה דוקא?

הגר"א: הציעו לו שיבחר במיתה שיוכל לראות את מרדכי תלוי בחצר המלך. זו המיתה היחידה שיכול לראות את המת לאחר ביצוע גזר דינו.

מהריז"ש: להרתיע את היהודים, שיראו גם ממרחק, את סופו של מרדכי, שהיה איש חשוב, להשפיע עליהם, שלא ילכו בדרכו.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ… וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי… (ו, י)

מדוע המלך השפיל אותו והורה לו לעשות בעצמו?

רבי אלישע גאליקו: אחשורוש רצה לגמול עם מרדכי, ובחר בכבוד הגדול ביותר שיכול להעניק לו, באמצעות השר הבכיר ביותר בממלכתו.

 

אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם (ג, ט)

מדוע המן אמר 'יִכָּתֵב לְאַבְּדָם', ולא אמר במפורש שרוצה להרגם?

מלבי"ם: כדי לשכנע את אחשורוש בקלות, נקט המן בלשון שמשתמעת לכמה מובנים, כשאחד מהם משמעותו שרצונו היה רק לאבד את צורת האומה, כלומר לבטל את דתם ולהכריחם לשמור דתות של עמים אחרים. אחשורוש כלל לא העלה בדעתו שהמן מתכוון להריגה ואיבוד נפשות.

שער בת רבים: כשהגיע המן למלך, חשש שהוא לא יסכים להצעה שפלה ואכזרית, ולכן ביקש ממנו רק הסכמה עקרונית ופנה אליו בלשון עמומה, בנסתר 'יִכָּתֵב לְאַבְּדָם', ולא פירט מי יחתום, ומי יעשה זאת וכו'. לאחר שהשיג את מבוקשו, כשהסכים המלך לתכניתו והסיר טבעתו, לא הסתיר המן את זהות החותם, "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ".

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ… בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי… (ח, ט)

מדוע המתינו עד סיון, הרי המן נהרג בחודש ניסן?

מנות הלוי: לאחר שנענה לבקשת אסתר ותלה את המן, חש אחשורוש שעשה רבות עבורם, ואיש לא יעז לפגוע בהם. גם אסתר ומרדכי ידעו שיש עוד זמן עד מועד הגזירה, והחליטו להמתין ולא לבקש עוד מהמלך בסמוך לתליית המן, ולכן דחו עד חודש סיון.

וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם (י, א)

מדוע חשוב להשמיענו זאת בסוף מגילת אסתר?

מגילה יא ע"א: "ור' חנינא אמר: שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר 'וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס', הוא אחשורוש, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו".

רבי יוסף קרא: משום שבתחילת המגילה כתוב 'וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה', הוצרך הכתוב להשמיענו כאן ששינה את מדיניותו.

 

שבת זכור

אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים  (כה, יח)

במה חטאו של עמלק גדול יותר משאר האומות שנלחמו בישראל, עד שעליו נאמר (שמות יז, טז) "מלחמה לה' בעמלק מדור דור"?

הגרי"ז: התורה מבארת את הסיבה לכך: משום שעמלק "ולא ירא אלוקים". במה לא היה "ירא אלוקים"?

בניגוד לאומות העולם שנלחמו בעם ישראל, עמלק התנפל על בני ישראל בצורה שונה. כאויב שמחשב ומתכנן, מתי עם ישראל יהיו חלשים, ויוכל לגבור עליהם.

הוא מצא את נקודת התורפה, כשהם 'בדרך' ו'הנחשלים אחריך' חסרי כח. עמלק היה ירא מגבורת ישראל, אך לא מהקב"ה, ועל כך כתוב "ולא ירא אלוקים".

לכן, נענש ב'מידה כנגד מידה': "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", הוא לא היה ירא מאלוקים, לכן תהיה מלחמת ה' עמו מדור דור.