גליון תורתך שאלתי – פרשת משפטים תשפ"ג

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי (כא, ב)

מדוע העבד מכונה 'עִבְרִי'?

אור החיים: התורה רצתה להדגיש שאינו כנעני, ולא נקטה בשם 'ישראל', שהוא שם נעלה יותר, אלא בשם 'עברי'. עוד רמזה התורה בשם זה, שהוא שם עובר, ואינו קבוע. כמו כן, כינתה אותו בשם זה משום שעבר על התורה והמצוות.

כִּי תֵצֵא אֵשׁ… שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר (כב, ה)

מדוע כפל הלשון 'שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם'?

אור החיים: 'שַׁלֵּם', הגדיש או הקמה. 'יְשַׁלֵּם', דמי העצים, על אף שגרמו לדליקה. הסבר נוסף, 'שַׁלֵּם' לאיש הרשע שחטא והזיק. 'יְשַׁלֵּם', יצר הרע שמחטיאו.

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה (כב, יז)

מדוע ענשה של המכשפה כה חמור?

סנהדרין סז ע"ב: "אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה".

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ… וְחָדַלְתָּ (כג, ה)

מה ביאור המילה 'וְחָדַלְתָּ'?

רבי אברהם בן הרמב"ם: אם תכעס עליו ובתרעומת שלך עליו תחליט להימנע מלפרוק משאו, אל תעשה כרצונך, אלא תעזור לו לפרוק את המשא מעל בהמתו.

וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (כג, ט)

מה הלימוד מהיותם גרים במצרים?

הגר"א (אדרת אליהו): אתם יודעים מהו צערו של גר, שהרי חשתם בצער זה בהיותכם במצרים.

וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ (כג, יא)

מדוע כפל הלשון 'תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ'?

ספורנו: אין זה כפל לשון, הואיל והמילה 'תִּשְׁמְטֶנָּה' מדברת על שמיטת כספים, ולא על שמיטת קרקעות, ואילו המילה 'וּנְטַשְׁתָּהּ' מוסבת על שמיטת קרקע.

שֵׁשֶׁת יָמִים… וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת כג, יב

מדוע נסמכה שבת לשמיטה?

הדר זקנים: "שלא תאמר מאחר שהיא שמיטה לא אשמור שבת. כי כל השנה אסור במלאכה. לכך נאמר 'וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'".

תורה תמימה: תכלית השביתה ביום השביעי ובשנה השביעית זהה, שניהם באים להורות שביתה ממלאכה, המורה על חידוש העולם.

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים (כג, טו)

מדוע חג המצות נכתב תחילה?

רש"י: משום שהתבואה מבשלת בחודש זה את פירותיה. מסיבה זו הוא מכונה 'חֹדֶשׁ הָאָבִיב', מלשון אב, בכור וראשון לבשל את הפירות.

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא (כג, יט)

מדוע נסמכו הביכורים לפסוקים הקודמים?

רש"י: ללמדנו שגם בשנה השביעית, שנת השמיטה חייבים בביכורים.

רשב"ם: ללמדנו, כשתעלה לרגל, תביא את ביכוריך.

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (כג, יט)

מדוע 'לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ'?

אבן עזרא: "כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו, כדרך 'לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים' (דברים כב, ו)".

וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי… (כג, כג)

מדוע נמנו רק ששה עמים, ללא הגרגשי?

חזקוני: משום שהוא היה הקטן מבין העמים.

רבינו בחיי: משום שהגרגשי פינה את הארץ מרצונו, ולא הוצרכו בני ישראל להילחם כנגדם.

וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ… (כד, ג)

מדוע כתבה התורה 'וַיַּעַן' בלשון יחיד?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "'וַיַּעַן כָּל הָעָם', קול אחד, שלא נטלו עצה זה מזה".

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם (כד, ז)

מדוע נקרא 'סֵפֶר הַבְּרִית'?

הכתב והקבלה: משום שבו הוזכרו כל הבריתות, ברית נח ממי המבול, י"ג בריתות מילה, וברית שכרת עם אברהם יצחק ויעקב.

וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (כד, ז)

מה ביאור אמירת 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע'?

ספורנו: "'נַעֲשֶׂה' לתכלית, שנשמע בקולו, כעבדים המשמשים את הרב שלא על דרך לקבל פרס".

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה (כד, יב)

מתי נאמרה פרשה זו, לפני מתן תורה או לאחריו?

פסיקתא זוטרתא: "זה היה מעשה אחר עשרת הדברות, שהוא תחילה לארבעים יום".

רבינו בחיי: גם פרשה זו נאמרה לפני מתן תורה, שהרי הקב"ה אמר לו: 'עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן', ואם היה זה לאחר שנתן לו את התורה, היה אומר לו הקב"ה 'ואוסיף לך תורה ומצוות'.